אין לי מה ללבוש!!!
"עזוב כבר את המקרר, אתה זולל כמו חזיר" אמר לי אחי בעודו גורס לאפה עם שווארמה 90% שומן כבש. "ולך להתקלח, אתה מסריח כמו בואש מצוי" אחותי צרחה עלי נוטפת ריח שום. כבר הספקתי היום להזיע כמו סוס, לעופף כמו ציפור ולהתפרע כמו דוב גריזלי עצבני. גן חיות בבן אדם אחד.
כל כך הרבה ביקורות, כל כך הרבה טענות, אני נמצא בתחרות ריאלטי חסרת מעצורים, שכל רגע שופט אחר אומר את דעתו בלי רחמים, אז אני מבקש בקשה קטנה, לפני שאתם מותחים ביקורת (מה היא גומי?) תסתכלו על עצמכם! אתם לא יכולים לצפות ממישהו לעשות משהו אם אתם לא מצליחים לעשות אפילו רבע ממה שהוא עושה! תלמדו להעריך! תנסו להגיד פעם איזה מילה טובה! זה לא יהרוג אותכם, מילה של ביתחולימי
אין לי מה ללבוש!!!!!!
"אין לי מה ללבוש!!!!" "אין כלום לאכול!!" כמה פעמים אנחנו אומרים את המשפטים האלה, כשלמעשה הארון מלא והמקרר מפוצץ, מסתכלים על המקרר/הארון חסרי אונים מחפשים משהו לרפואה, איזה מעדן שיחייך אליך, איזו חולצה שתקרוץ לך. אבל כלום, איןדבר אחד שאפשר להשתמש בו...
מכירים את הקטע הזה שאתם שואלים "אמא איפה הקוטג'?" והיא באה ומוציאה אותו ממול הפרצוף שלכם! כל כך היינו עסוקים בחיפושים ששכחנו ממה שאנחנו רוצים למצוא, לפעמים אנחנו כל כך מרוכזים בדרך שאנחנו כבר מתעלמים מהמטרה! אל תשכחו, אולי הדרך חשובה, אבל המטרה היא העיקר!
שיר בשבוע
zero is nothing and everything at the same time, אומרת הפרסומת המוכרת, ובאמת, לפעמים, אין יותר מלא מריק, ואין יותר הכל משום דבר
חשבתי לכתוב
שיר על הכל
על אהבה ועל השלום
על הנשמה ועל השירים
וגם על זוג שאולי אוהבים
אבל
בסוף כתבתי שיר
על כלום
על שום דבר
כי לא נשאר
בכלל
על מה לכתוב
הכל חרוש
הכל נכתב
ושום דבר
כבר לא נחשב
לכן כתבתי שיר
על שום דבר
רציתי לכתוב
שיר על תקווה
שתמיד היא מלווה
על החיים וגם על סופם
וגם על היופי שלא יתם
אבל
בסוף כתבתי שיר
על כלום
על שום
דבר
כי לא נשאר
בכלל
על מה לכתוב
הכל חרוש
הכל נכתב
ושום דבר
כבר לא נחשב
לכן כתבתי שיר
על שום דבר
;){kind=link}